ביוטק הוא אחד התחומים הכי מרגשים שיש: חצי מדע, חצי סטארטאפ, רבע “איך זה עובד בכלל?”, וקורט קטן של “אוקיי, זה באמת יכול לשנות חיים”. ואם הגעת לכאן, כנראה שאת/ה לא מחפש/ת “עוד עבודה”, אלא את הדבר הבא: תפקיד שיזיז אותך מקצועית, יקפיץ לך את הסקיל-סט, וייתן לך תחושה שאת/ה במקום הנכון.
כאן בדיוק נכנסת השמה בתחום הביוטק ודרושים מכשור רפואי באתר דפנה לרמן דביר. לא בקטע של לשלוח קורות חיים לכל עבר ולקוות לטוב, אלא בקטע של לעשות את זה חכם: למפות את מה שאת/ה שווה, להבין איפה השוק באמת נמצא (ולא איפה שהוא נשמע בלינקדאין), ולבנות מהלך שיביא אותך לתפקיד הבא מהר יותר, עם התאמה מדויקת יותר והרבה פחות כאב ראש.
אז בוא/י נצלול. כן, גם אם את/ה בא/ה “רק להציץ”.
למה השמה בביוטק מרגישה אחרת מכל השמה אחרת?
ביוטק הוא עולם עם חוקים משלו. זה לא כמו “מפתח/ת פולסטאק מחפש/ת…” וזהו. כאן יש:
– רגולציה (וכל כך הרבה ממנה, שהיא כבר כמעט דמות משנה בעלילה)
– תהליכי פיתוח ארוכים, עם המון תחנות עצירה
– תלות בציוד, מעבדות, תשתיות, ולעיתים גם… מזג האוויר של ה-QC
– שפה מקצועית שמי שלא חי/ה אותה מרגיש/ה כאילו נכנס/ה לארץ זרה עם מילון חצי קרוע
כדי למצוא את האתגר הבא שלך, צריך התאמה שמבינה את המיקרו-ניואנסים: איזה תפקיד באמת דורש ניסיון ב-GLP מול GMP, מה ההבדל בין R&D “רטוב” ל-R&D “יבש”, ואיך נראה יום עבודה אמיתי בביואינפורמטיקה לעומת Data Science “רגיל”.
ומה הקטע עם “האתגר הבא” ולא “העבודה הבאה”?
כי בביוטק, התפקיד הבא שלך הוא כמעט תמיד סיפור התפתחות. זה לא רק שדרוג שכר (שגם זה נחמד, בוא/י לא נשקר), אלא:
– הרחבת אחריות: יותר השפעה, יותר עצמאות, יותר מקום להוביל
– חשיפה למחזור חיים של מוצר: מחקר → פיתוח → ולידציה → ייצור → קליניקה → שוק
– בניית מוניטין: להיות האדם/האישה שמביא/ה פתרון כשהדברים נהיים מורכבים
– קפיצה טכנולוגית: שיטות אנליטיות חדשות, פלטפורמות חדשות, אוטומציה, AI, ועוד מילים שמרגישות כמו העתיד (כי זה העתיד)
השמה טובה עם דפנה לרמן דביר לא שואלת רק “מה עשית?”, אלא “מה מלהיב אותך להוכיח עכשיו?”.
7 סימנים שאת/ה מוכן/ה לאתגר הבא (גם אם את/ה מתלבט/ת)
1) התחלת להסביר לעצמך למה “בעצם טוב לך פה”, יותר ממה שאת/ה מתלהב/ת באמת
2) את/ה עושה דברים מצוינים, אבל כבר לא לומד/ת בקצב שמרגיש חי
3) התחלת לקחת על עצמך משימות של “השלב הבא” בלי לקבל באמת את הטייטל
4) את/ה יודע/ת להוביל תהליך, אבל התפקיד שלך בנוי רק על ביצוע
5) יש לך תחושת בטן שהשוק מתקדם ואת/ה רוצה להיות שם
6) את/ה מסתקרן/נת מתפקידים לידך: רגולציה, פרויקטים, PD, קליניקה, מוצר
7) מישהו/מישהי טובים אמרו לך: “למה את/ה עדיין שם?”
אם סימנת 2–3 כאלה, זה לא אומר שצריך לקום מחר בבוקר ולהתפטר. זה כן אומר שכדאי להתחיל לזוז חכם.
השמה בביוטק: איך זה עובד כשעושים את זה נכון?
בפועל, תהליך השמה איכותי בתחום נראה כמו מהלך אסטרטגי קצר-טווח עם השלכות ארוכות-טווח. הוא כולל לרוב:
– אבחון פרופיל אמיתי: יכולות, העדפות, ושאיפות (כן, גם אלה שלא כתובות בקורות חיים)
– מיפוי שוק: אילו חברות מגייסות, למה הן מגייסות, ומה הן באמת צריכות
– התאמת “סיפור מקצועי”: איך מספרים את הקריירה שלך כך שתהיה הגיונית, חזקה, ומושכת
– הכנה לראיונות בסגנון ביוטק: שאלות עומק, מקרי QC/חקירות חריגה, רגולציה, עבודה תחת נהלים
– חיבור לאנשים הנכונים: מנהלים מגייסים, HR שמבינים את התחום, ולעיתים גם תפקידים שלא מפורסמים
התוצאה האידיאלית: פחות ראיונות מיותרים, יותר התאמות מדויקות, והצעת עבודה שמרגישה “בול”.
“אבל איזה תפקיד בכלל מתאים לי?” בוא/י נעשה סדר בלי כאב ראש
ביוטק הוא מטרייה גדולה. הנה כמה מסלולים נפוצים שאנשים עושים ביניהם מעברים (לפעמים אפילו בלי לשים לב):
R&D רטוב (Wet Lab)
מתאים אם את/ה אוהב/ת ניסויים, עבודה עם דגימות, פרוטוקולים, אופטימיזציה ולמידה דרך הידיים.
R&D יבש / ביואינפורמטיקה / דאטה
מתאים אם את/ה נהנה/ית מקוד, אלגוריתמים, ניתוח נתונים, Pipeline-ים, ושאלות שמתחילות ב-“מה ה-data אומר?”.
QC / QA
מתאים אם את/ה אוהב/ת סדר, עמידה בסטנדרטים, חשיבה מערכתית, והיכולת להיות האדם שמחזיק איכות בלי לאבד אנושיות.
Process Development / MSAT / Manufacturing Science
מתאים אם את/ה אוהב/ת לקחת משהו שעובד ברמת ניסוי ולהפוך אותו למשהו שעובד בעולם האמיתי, בקנה מידה, ובלי דרמות מיותרות.
Regulatory / Clinical / PV
מתאים אם את/ה אוהב/ת הקשר בין מדע לבין העולם: מסמכים, תקשורת עם גופים, ניסויים קליניים, ותהליכים שדורשים דיוק + ראייה רחבה.
Project/Product/Program Management בביוטק
מתאים אם את/ה אוהב/ת אנשים, תהליכים, החלטות, תקציבים, והחיבור בין מומחים שונים לכדי תוצאה אחת.
הקטע היפה? השמה טובה עוזרת לך להבין איזה מעבר הוא הגיוני עכשיו, ואיזה מעבר כדאי לשמור לשלב הבא כדי לא לעשות “קפיצה יצירתית” שקשה להסביר אחר כך.
5 דברים שגורמים לקורות חיים של ביוטק להיראות מיליון דולר (בלי להגזים)
רוב האנשים כותבים קורות חיים כמו רשימת מכולת. בביוטק זה חבל, כי יש לך סיפורים אמיתיים של פתרון בעיות. מה עובד הכי טוב:
– תוצאות, לא רק פעולות: “שיפרתי yield ב-X%”, “קיצרתי זמן אנליזה ב-Y”
– כלים ושיטות בצורה חכמה: HPLC, ELISA, qPCR, Flow, NGS, LIMS, DOE, Python/R… רק מה שבאמת רלוונטי
– הקשר רגולטורי אם קיים: GMP/GLP, deviations, CAPA, SOPs, audits
– סקאלה: מספר דגימות ביום, מורכבות תהליך, עבודה מול צוותים אחרים
– מילות מפתח לפי התפקיד: לא כדי “לעקוף מערכת”, אלא כדי לדבר בשפה שהמנהל המגייס מצפה לשמוע
טיפ קטן שעושה קסם: במקום “אחראי על…”, לכתוב “הובלתי…”, “בניתי…”, “הטמעתי…”. זה אותו אדם, רק יותר מעניין.
ראיונות בביוטק: מה באמת בודקים שם?
ראיונות בביוטק יודעים להיות… עמוקים. לפעמים מרגיש כאילו מראיינים אותך על כל מה שעשית מאז גיל 8, כולל למה בחרת פיפטה ביד ימין.
אבל בפועל בודקים בעיקר:
– איך את/ה חושב/ת כשהניסוי לא מצליח (כי הוא לא תמיד מצליח, וזה בסדר)
– איך את/ה מתנהל/ת עם תיעוד, נהלים, ואיכות
– אם את/ה מבין/ה את ההשפעה של העבודה שלך על שלבים אחרים
– תקשורת: איך את/ה מסביר/ה דברים מורכבים לאנשים שונים
– Ownership: האם את/ה מחכה לפתרונות או מביא/ה אותם
הכנה טובה לראיון היא לא לשנן תשובות, אלא להכין 4–6 סיפורים מקצועיים חזקים: בעיה, פעולה, תוצאה, ומה למדת. זה עובד כמעט לכל תפקיד.
שאלות ותשובות שכולם חושבים עליהן (ורק חלק מודים בזה)
שאלה: השמה לא “נועלת” אותי על חברה מסוימת?
תשובה: השמה טובה פותחת לך אפשרויות ומחדדת אסטרטגיה. את/ה תמיד שולט/ת בהחלטות, והמהלך צריך להיות שקוף ומרגיש נכון.
שאלה: אני לא מגיע/ה מחברת ביוטק “מפורסמת”. זה מוריד סיכוי?
תשובה: בביוטק מסתכלים המון על מה עשית בפועל: כלים, תוצאות, אחריות, ואיך את/ה חושב/ת. שם החברה עוזר לפעמים, אבל הוא לא הסיפור.
שאלה: עדיף ללכת על סטארטאפ קטן או חברה גדולה?
תשובה: תלוי במה שאת/ה מחפש/ת עכשיו: בסטארטאפ לרוב יש רוחב, השפעה וריצה מהירה; בחברה גדולה יש עומק, תהליכים מסודרים, והרבה ללמוד ממערכות. אין “נכון”, יש “נכון לך”.
שאלה: כמה זמן לוקח תהליך השמה בביוטק?
תשובה: משתנה לפי תפקיד וסניוריות. לפעמים כמה שבועות, לפעמים כמה חודשים. המדד האמיתי הוא לא “כמה מהר”, אלא “כמה מדויק” כדי שלא תחזור/י לשוק שוב אחרי רגע.
שאלה: מה אם אני רוצה לשנות כיוון בתוך הביוטק?
תשובה: זה קורה כל הזמן. המפתח הוא לבנות גשר: להראות מה כבר יש לך שמתאים למסלול החדש, ולהשלים פערים בצורה חכמה (קורס קצר, פרויקט פנימי, אחריות משיקה).
שאלה: אני מרגיש/ה “לא מספיק טוב/ה” לתפקיד הבא. מה עושים?
תשובה: מזהים מה חסר באמת (ולא מה שהמוח ממציא ב-2 בלילה), בונים תכנית סגירת פערים קטנה, ומדגישים את הערך שכבר קיים אצלך. בביוטק מעריכים אנשים לומדים.
המהלך החכם: איך בונים תהליך שמביא “כן” בלי להישחק
אם את/ה רוצה להפוך השמה למנוע אמיתי של קפיצה בקריירה, הנה צ’ק-ליסט קצר:
– להגדיר 2–3 תפקידים ריאליים יעד (לא 12, אנחנו לא בוחרים גלידה)
– לבחור 1–2 סוגי חברות שמרגישות נכונות (סטארטאפ/סקייל-אפ/גלובלית/מכשור/תרופות)
– לזקק 3 הישגים מספריים מהשנתיים האחרונות
– להכין “משפט פתיחה” על עצמך: מי את/ה מקצועית ומה את/ה מחפש/ת עכשיו
– לוודא שקו העלילה שלך עקבי: למה המעבר עכשיו הגיוני ומרגיש טבעי
כשהדברים האלה מסודרים, תהליך השמה הופך ממשהו מעורפל למשהו שכיף להתקדם איתו.
סיכום: האתגר הבא שלך לא נמצא “איפשהו שם” — הוא נמצא במהלך הנכון
ביוטק מתגמל אנשים סקרנים, מדויקים, יצירתיים, וכאלה שאוהבים להתקדם. השמה בתחום הביוטק, כשעושים אותה טוב, היא לא שירות טכני אלא מערכת ניווט (סליחה, לא אמרנו את המילה הזו) לקריירה: היא עוזרת לך להבין מה שווה לך, מה השוק רוצה, ואיפה יקרה החיבור המנצח בין השניים.
אם את/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן למשהו חדש, אל תחכה/י ל”רגע מושלם”. הוא עסוק כרגע. במקום זה, תתחיל/י תהליך חכם, מדויק, ובגובה העיניים. האתגר הבא שלך מחכה בדיוק במקום שבו הכישורים שלך פוגשים חברה שצריכה אותם כמו אוויר.
