תביעת אובדן כושר עבודה בעידן הדיגיטלי: האתגר בהגדרת "עיסוק סביר אחר"

  • מחבר:
  • קטגוריה:בלוג

ביטוח אובדן כושר עבודה הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר, שמטרתו לספק רשת ביטחון כלכלית לאדם שנפגע או חלה ואינו יכול עוד לעבוד במקצועו. הפוליסה מבטיחה תשלום חודשי (בדרך כלל עד 75% מהשכר המבוטח), אך הדרך לקבלת התשלום רצופה במכשולים, והמחלוקת המשפטית העיקרית נסובה כיום סביב מושג מפתח: "עיסוק סביר אחר".

1. ההגדרות בפוליסה – מ"עיסוק רגיל" ל"עיסוק סביר אחר"

הפוליסות מחולקות לשני סוגי הגדרות עיקריות לגבי מתי נחשב המבוטח כ"מאבד כושר עבודה":

  • הגדרת "עיסוק רגיל" (הגנה מורחבת): במשך תקופה מוגבלת (לרוב 24 או 36 חודשים ראשונים), הפוליסה מכירה באובדן כושר עבודה אם המבוטח אינו יכול לעבוד בעיסוקו הרגיל (לדוגמה, מנתח יד שנפגע בכף ידו).
  • הגדרת "עיסוק סביר אחר" (המחלוקת): לאחר תום התקופה הראשונה, הפוליסה עוברת למבחן מחמיר יותר: האם המבוטח אינו יכול לעבוד בעיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, השכלתו והכשרתו.

כאן מתחילה המחלוקת מול חברות הביטוח. החברה מנסה לטעון כי גם אם המבוטח אינו יכול לשוב למקצועו הספציפי, הוא עדיין כשיר לעבוד בעבודה אחרת, לעיתים קרובות בפחות שכר או בתנאים פחות טובים.

2. מהפכת הצווארון הלבן: הפיכת הניסיון לנטל

האתגר של "עיסוק סביר אחר" מחריף במיוחד במקצועות הצווארון הלבן (מנהלים, מתכנתים, אנשי כספים). בעבר, היה קל יחסית לנתב עובד ייצור שנפגע פיזית לעבודה משרדית. כיום, הנזקים הדומיננטיים הם לרוב נזקים נפשיים (דיכאון, חרדה, PTSD) או מחלות כרוניות וכאב.

  • איש הייטק שנפגע נפשית: מתכנת בכיר הסובל מדיכאון קליני או הפרעות קוגניטיביות לא יוכל לבצע עבודת תכנות תחת לחץ. חברת הביטוח עשויה לטעון כי הוא יכול לשמש כיועץ או מורה – אך בית המשפט בוחן האם מדובר בעיסוק התואם את שכרו, מעמדו וניסיונו.
  • הקפאת "השנים האבודות" של הניסיון: ככל שהמבוטח מבוגר יותר ובעל ניסיון רב יותר במקצוע ספציפי, כך גדל הנטל על חברת הביטוח להוכיח כי יש "עיסוק סביר אחר" שאינו משפיל אותו תעסוקתית או פוגע בהכנסתו באופן משמעותי. הפסיקה נוטה להגן על מבוטחים ותיקים מפני "הורדה בדרגה" מקצועית משמעותית.

3. הוכחת ה"שוק": המבחן הראייתי המודרני

כדי לזכות בתביעה עם Tzvi Halevi עו״ד, לא די בהוכחת נכות רפואית על ידי מומחה (כגון פסיכיאטר או נוירולוג). יש להוכיח אובדן כושר השתכרות בפועל באמצעות:

  1. דו"ח תפקודי תעסוקתי: לעיתים נדרשת חוות דעת של מומחה שיקומי/תעסוקתי, אשר בוחן את כישורי המבוטח מול דרישות השוק.
  2. הוכחת הניסיונות השיקומיים: בית המשפט רואה בחיוב ניסיונות כנים של המבוטח לחזור לעבודה, אפילו אם הם נכשלו. ניסיון כזה מחזק את הטענה שאובדן הכושר הוא אמיתי ולא רצוני.
  3. הגדרות הפוליסה: יש לבדוק האם הפוליסה רכשה הרחבה מיוחדת (למשל, "מקצועי מורחב") המכירה באובדן כושר אם המבוטח אינו יכול לעבוד בדיוק במקצועו הספציפי, ללא מעבר ל"עיסוק סביר אחר". זוהי ההגנה הטובה ביותר.

לסיכום:

תביעת אובדן כושר עבודה עם עוד צבי הלוי היא קרב משפטי מורכב, שאינו מסתיים רק עם קביעת אחוזי הנכות הרפואית. הוא דורש הוכחה מקיפה של הפגיעה התפקודית, ניתוח דקדקני של הגדרות הפוליסה, והתמודדות עם האתגר המרכזי: שכנוע בית המשפט כי לא קיים בשוק "עיסוק סביר אחר" שמכבד את ניסיונו ושכרו של המבוטח.